נשים ששברו מחסומים במחלות נדירות
מחוקרים פורצי דרך ועד לתומכי בריאות הציבור שמשנים את כללי המשחק, נשים ברפואה התמודדו באופן היסטורי עם שוליים בגלל המגדר שלהן, ובמקרים מסוימים גם הגזע שלהן. עם זאת, הם שינו את המדריך עבור הרופאים שיעקבו אחריהם, כמו גם עבור החולים שירוויחו מתגלותיהם בעתיד. תסתכל על כמה מהסיפורים שלהם.
הלן ברוק טאוסיג, MD (1898 - 1986)
תסמונת "תינוק כחול"/מומי לב מולדים
ד"ר טאוסיג נחשב למייסד קרדיולוגיה ילדים. היא בילתה את רוב הקריירה שלה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, שם שימשה כעמיתת קרדיולוגיה, והחל משנת 1930 עמדה בראש מרפאת הלב לילדים. בין תרומותיה המפורסמות ביותר לתחום הוא פיתוח ניתוח לטיפול בתסמונת "התינוק הכחול", מצב שיכול להשפיע על תינוקות עם מומי לב מולדים נדירים.
2. מרילין יוז גסטון, מרילנד (1939-)
אנמיה חרמשית
לעבודתו של ד"ר גסטון הייתה השפעה משמעותית על רמת הטיפול ושיעורי התמותה מאנמיה חרמשית. ד"ר גסטון, שנולדה בסינסינטי זמן קצר לאחר השפל הגדול, נאלצה להתגבר על גזענות, סקסיזם ועוני נרחבים כדי להגשים את חלומה להיות רופאה. היא הייתה אחת משש נשים בלבד והסטודנטית השחורה היחידה בכיתתה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת סינסינטי. בשנת 1986 היא פרסמה מחקר חשוב שהראה את היעילות של פניצילין במניעת זיהומים חיידקיים חמורים אצל ילדים עם מחלת תאי חרמש. ב-1990 היא הפכה לאישה השחורה הראשונה שמונתה למנהלת הלשכה האמריקאית לרפואה ראשונית.
3. פיליפה מאראק, MD (1945-)
מחקר קולטני תאי T
ד"ר מאראק הוא רופא יליד בריטניה המתמחה באימונולוגיה. היא ידועה בעיקר בזכות עבודתה על תאי T, מרכיבים חשובים של מערכת החיסון. בשנת 1983, ד"ר מאראק וד"ר ג'ון קפלר, משתף הפעולה שלה ובעלה, היו בין הראשונים לבודד את קולטן תאי ה-T, המסייע למערכת החיסון לזהות אנטיגנים (חומרים המעוררים את ייצור הנוגדנים). בשנים האחרונות, המחקר של ד"ר מרק התמקד בהבנת השכיחות הגבוהה יותר אצל נשים של מחלות אוטואימוניות מסוימות, כגון זאבת וטרשת נפוצה.
4. אנני דודג' וונקה (1910-1997)
שחפת
אנני דודג' וונקה, חברה באומת הנאוואחו, נולדה בשמורה ליד סומיל, אריזונה. בזמן שגדלה, התפרצות שפעת גרמה למותם של אלפי נאוואחוס, שרבים מהם הכירה וונקה. היא המשיכה לתואר בבריאות הציבור באוניברסיטת אריזונה, והקדישה את הקריירה שלה לשיפור תנאי הבריאות של קהילת הנאוואחו. היא השיגה את משימתה לא רק באמצעות פעילותה למען בריאות הציבור, אלא גם באמצעות פוליטיקה. היא התמודדה על תפקיד במועצת השבט, ובשנת 1951 הפכה לאישה השנייה בלבד שנבחרה אי פעם לתפקיד במועצה. היא נבחרה מחדש שש פעמים, ובמהלך מערכת בחירות אחת אף הביסה את בעלה, החוואי ג'ורג' וונקה. כיו"ר ועדת הבריאות במועצת השבט, התמודדה וונקה עם מספר דאגות בוערות לבריאות הציבור. אלה כללו שחפת, מחלה הפוגעת באופן לא פרופורציונלי בקהילות אינדיאניות. בשנת 1963 הפך וונקה לאינדיאני הראשון שזכה במדליית החירות הנשיאותית.
5. דורותי אנדרסן, MD, PhD (1901-1963)
סיסטיק פיברוזיס
ד"ר אנדרסן החלה קריירה בפתולוגיה לאחר שנשללה ממנה התמחות כירורגית בשנות העשרים בשל מגדרה. החלטה זו הובילה אותה לדרך שתהיה לה השפעה משמעותית על הרפואה. בשנת 1958 מונתה לראש המחלקה הפתולוגית בבית החולים הפרסביטריאני קולומביה. בזמן שערכה נתיחה שלאחר המוות בילד חולה צליאק, היא הבחינה בחריגה שעוררה את התעניינותה. המחקר הבא שלה הוביל אותה לגילוי של מחלה שהיא כינתה סיסטיק פיברוזיס. היא פיתחה בדיקה אבחנתית למחלה המשמשת עד היום, ומאוחר יותר מונתה ליו"ר כבוד של קרן סיסטיק פיברוזיס.
